אחת הבעיות הגדולות העומדות בפני החברה של ימינו, כפי שאתה בוודאי יודע, נעוצה בשינויי האקלים ובהשפעות האיומות שכבר מתחילות להבחין בהן. אנו בדיוק עומדים בפני בעיה שלכאורה אין לה פיתרון קל מכיוון שהיא לא רק מספיקה, שכן נראה שהיא מעניינת את המנהיגים שלנו ופולטת פחות פחמן דו חמצני או CO2 לאטמוספירה מכיוון שנצבור פחות סכום.
עם האמור לעיל, מה שאני מתכוון להציג בפניך הוא הרעיון שיש מספיק CO2 באטמוספירה כדי לחמם את כדור הארץ וכי מתחילים שינויי אקלים שיכולים להיות קטסטרופלים. על ידי פליטת פחות CO2, הדבר היחיד שאנו משיגים, אם כן, הוא להוסיף פחות CO2 לאטמוספרה ואילו, על פי המומחים, מה שעלינו לעשות, בנוסף לאמצעים אלה, הוא להיפטר מהחלקיקים הללו מהאטמוספרה על מנת לשחרר אותו.
חברת Climeworks אחראית על הקמת מפעל זה המסוגל להפיק פחמן דו חמצני מהאטמוספרה
זה בדיוק הדרך שבה נראה שהם התחילו איסלנד שם כבר יש להם מבצעי מה שנחשב כ- מפעל ראשון עם פליטת CO2 שלילית של הפלנטה שלנו. המשמעות של זה היא שאנו עוסקים במפעל שפעולתו תצרוך יותר פחמן דו חמצני ממה שהוא יפלוט לאטמוספרה.
החברה שהצליחה לבנות את המפעל החדש הזה הייתה לא אחרת מאשר הסטארט-אפ השוויצרי הידוע בשם שיא והרעיון העומד מאחורי פעולתו הוא לייצר טורבינות ענק המסוגלות לספוג כמויות גדולות של אוויר. אוויר זה חייב לעבור במערכת מורכבת עם יכולת לשמור על מולקולות פחמן דו חמצני, מולקולות שיופנו מתחת לאדמה לבסיס סלע וולקני.
בנקודה זו, במיוחד מתחת לאדמה, היכן מולקולות הפחמן הדו-חמצני או ה- CO2 מגיבות כימית עם הבזלת והופכות להתמצקות לחלוטין בצורת סלע גיר. הודות לשיטה זו, על פי הערכות החברה עצמה, יהיה למפעל יכולת להפיק כ- 50 טון פחמן דו חמצני מהאוויר בכל שנה.
מפעל זה מסוגל להפיק 50 טונות של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה בשנה
הנקודה השלילית של כל המערכת הזו, למרות שהיא לא עשויה להיות כל כך הרבה והיא עשויה להתפתח משמעותית בעתיד הודות לשימוש בטכנולוגיות חדשות, היא שאנחנו עומדים בפני תכנית שוטרים. באשר ליתרונותיו, כפי שהבטיחו מומחים רבים, זה שבזכות העובדה שפחמן דו חמצני הופך לאבן, אין צורך לשמור עליו ולפקח עליו בכל סוג של פיקדון מיוחד.
למרות זאת… מדוע צמחים כאלה לא נוצרו במשך שנים? על פי קולות מסוימים, הפקת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה נחשבה עד כה רק כ- תוכנית B אליה הם לא רצו לנקוט מכיוון שעם השימוש בה ניתן היה לשלוט בפליטת הפחמן הדו-חמצני וכי מאוחר יותר ניתן היה לצמצם את הבעיה בסוג זה של צמחים, דבר שהוא פיתרון, לדברי החוקרים, מעט מאוד אחראית, ולכן עדיף להגביל את הפליטות ולהבטיח שהן יופחתו למקסימום.
מצד שני, אחד החסרונות של השימוש במערכת זו הוא הנושא הכלכלי. לשם כך ברצוני להתייחס לדוח מסוים שנעשה בשנת 2011 דונדה העלות של הוצאת טון פחמן דו חמצני מהאוויר הייתה משערת שבין 600 ל -1000 דולר. בנקודה זו יש לציין שדווקא בזכות ההתקדמות הטכנולוגית שהשגנו מאז, המחיר אינו כל כך יקר, ועומד על 100 דולר למטר טון, עלויות שניתן לחתוך במחצית ברגע שניתן יהיה לטפל בטכנולוגיה זו מדרגי.