לפני כמה שנים החל להסתובב מונח חדש שנקרא עידן הפוסט-פי-סי, בו הוכרז על תחילת סוף המחשבים, לטובת טאבלטים. אך ככל שחלפו השנים הצלחנו לאמת, למרות שרבים מאיתנו כבר ידעו זאת, שטאבלטים לעולם לא יהוו תחליף למחשב אישי או Mac (עלינו להכניס אותו לאותה שקית), מכיוון שהם מגבילים אותנו כשמדובר בכוח לבצע את אותן המשימות כמו במחשב, כל עוד השימוש שלנו אינו של משתמשים רבים: פייסבוק, טוויטר, דואר ודף האינטרנט המוזר. אפל ניסתה במספר הזדמנויות על ידי השקת דגם Pro של דגם האייפד, אך כפי שהוכח, טאבלטים הם עדיין מה שהיו עד כה, מכשיר לצריכת תוכן, מעט יותר והיכן שהפרודוקטיביות משאירה הרבה מהדבר הרצוי.
לרוב הגיימרים אפשרויות שונות בשוק בכל מה שקשור להנאה מהמשחקים המועדפים עליהם, דרך קונסולות או דרך מחשב. על פי דו"ח Super Data האחרון, תחום המחשבים האישיים הניב 35.800 מיליארד דולר ואילו ענף משחקי הווידאו לקונסולות הניב 6.600 מיליארד דולר, 442% פחות מאשר במחשבים אישיים.
יצרני הקונסולות מנסים לשמור על אוהדיהם הנאמנים, ומנסים להגיע להסכמות לשמור על כותרות בלעדיות שניתן למצוא רק במכשיר שלך, אך נראה כי זה לא מספיק ומשתמשי מחשב שיש להם היצע גדול יותר של כותרים, אך סובלים גם מבעיית ההתאמות, העיבודים של משחקי הקונסולה שלפעמים משאירים הרבה מה להיות הרצוי.
אבל מי שבאמת מנצח בקרב בשוק משחקי הווידאו עדיין הסמארטפון, שייצר יותר מ -40.600 מיליארד דולר. אני בטוח שגם אם משחקים בסמארטפון שלך הם לא הקטע שלך, שמעת על פוקימון GO השנה, משחק ששבר את כל השיאים בתעשיית משחקי הווידאו לסמארטפונים. למרות הנתונים הללו, יצרנים כמו נינטנדו ממשיכים להתעקש שלא להתאים את הקלאסיקה שלהם לסמארטפונים, ומעדיפים להשיק גרסאות חדשות כמו Super Mario Run, רץ אינסופי שקיבל ביקורות חיוביות ושליליות באותה מידה, הן על ידי המשחק. מתודולוגיה כמחיר המשחק.