נאס"א מציעה פרטים חדשים שטרם פורסמו על צדק

יופיטר

ללא ספק אחד מכוכבי הלכת שמבחינה היסטורית, מכל סיבה שהיא, תפס את תשומת ליבנו ביותר היה יופיטר. כפי שבוודאי תזכרו וכדי להכיר הרבה יותר טוב מהו כיום הפלנטה הגדולה ביותר במערכת השמש בשנת 2011 נאס"א שיגר את החללית לחלל ג'ונו, שלא הגיע לכוכב הלכת עד 2016.

אחרי חמש שנים של מעבר ונסיעה יותר מ -3.000 מיליון קילומטרים לבסוף החללית החלה לעשות את כל העבודות שלשמן תוכנן. הרפתקה בה, לאחר כל כך הרבה שנים, הצלחנו להבין לעומק הרבה יותר את כל מה שכוכב לכת כמו צדק יכול להסתיר על מנת לקבוע את מקורו ובעיקר את האבולוציה שהוא חי במשך כל כך הרבה אלפי שנים.

לאחר יותר משנתיים של איסוף נתונים, ג'ונו מציע לנו מבט מציאותי יותר על צדק

אם נפרט מעט יותר על המשימה שהופקדה על ידי ג'ונו, עלינו להדגיש כי מלכתחילה היא הוצבה מסלול קוטבי של כדור הארץ, שבתורם שקוע בכמה מחגורות הקרינה המסוכנות שכדור הארץ פולט. למרות זאת, יש להכיר בכך שהחללית הצליחה להשיג אבני דרך שונות שסימנו את הידע שלנו על צדק.

בין הגילויים שגילה ג'ונו וכי כיום הם נחלת הכלל, יש לציין, למשל, כי החללית הייתה אחראית לחשוף את קיומם של שדה מגנטי ענק, הרבה יותר גדול ממה שחשבנו, או איפשר זאת לעוף מעל הנקודה האדומה הגדולה של כדור הארץ. אחרי כל הזמן הזה, נאס"א חשפה זה עתה ארבע חקירות חדשות המציגות בפנינו פרטים שטרם פורסמו על כוכב לכת שעדיין לא ידוע.

בזכות ג'ונו אושר הצפיפות של צדק

אחד האלמונים שהדאיגו ביותר את כל המדענים היה ממש לדעת אם פנים כדור הארץ היה דינמי כמו החלק החיצוני שלו. כפי שאתה בוודאי יודע, אחד המאפיינים של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש הוא שמשטחו מורכב מסדרת פסים גזיים המחליפים גוון בהיר וכהה שנע בכיוונים מנוגדים במהירות העולה על 100 מטר. לשנייה.

השאלה בהזדמנות זו היא לדעת מה נמצא ממש מתחת ללהקות הגזיות האלה, כלומר מה קורה בתוך כדור הארץ. לאחר חודשים רבים של מחקרים ממצים שבהם מומחים התמקדו בניתוח שדה הכבידה, שטף האטמוספירה, ההרכב הפנימי והציקלונים הקוטביים, נראה כי הגיע למסקנה כי צדק הוא כדור מסתובב ענק ששינויים בשדה הכבידה שלו נובעים מכך שהצפיפות הפנימית של כדור הארץ משתנה. מאפיין זה יכול להיות בגלל אינטראקציה של זרימות אטמוספריות העוברות על פני השטח שלה ומשתנות גם בין אזורים שונים.

מתחת לחזית הגזית ההיא נמצא פנים נוזלי ביופיטר

בעבודות אחרות חוקרי נאס"א עבדו כדי לגלות עד כמה עמוק זרימת האוויר הללו. בהתבסס על התוצאות שנחשפו, נראה שאנחנו מדברים על א עומק של 3.000 ק"מ, אותו מקום בו שוכנת כ -1% מכל המסה של כדור הארץ. ככל שזורמים אלה נמצאים עמוק יותר, כך הם מציגים יותר מסה ויש להם יותר השפעה על שדה הכבידה של כדור הארץ. תגלית זו הייתה אחראית לכך שהחוקרים הצליחו לקבוע את העומק שבו זרמי האוויר וכן את מידת וצורת הלהקות שהכוכב מציג.

לבסוף, העבודה האחרונה שראתה את האור מספרת לנו על ציקלונים קוטביים, שמשך אז את תשומת ליבם של מדענים בשל הדפוסים המצולעים שהם הציגו. לאחר המחקר שבוצע, האחראים לפיתוחו מדגישים כי מאחורי כיסוי הענן ישנו כוכב לכת נוזלי המורכב מחיצוני גזי המורכב ממימן והליום עם פנים נוזלי בטמפרטורה ולחץ גבוהים מאוד.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.