כיום האמת היא שישנם חוקרים ומרכזים רבים המעורבים בפרויקטים הקשורים קשר הדוק ל היתוך גרעיני, נושא עדין למדי שבנוסף להבטחת כמויות גדולות של אנרגיה, עדיין מאט אותנו יותר מדי מכיוון שלמרות ההשקעות הגדולות של מאמץ וכלכלה שמתבצעות, איננו מסוגלים להגיע לנקודה בה, סוף סוף אנו נוכל לספק לעצמנו את האנרגיה שנוצרת על ידי היתוך גרעיני.
האמת היא שישנם מדענים רבים אשר, בדרך זו או אחרת, עשו התקדמות משמעותית למדי בתחום זה, אם כי יש עדיין בעיות רבות לפתור לנו לראות את הכור היתוך הגרעיני הראשון עובד או מציע אנרגיה. בין הבעיות הקשות ביותר אנו מוצאים זאת באופן מילולי ההבנה שלנו כיצד הפלזמה איתה אנו עובדים בתגובה מסוג זה מתנהגת, בלשון המעטה, לא מושלמת.
למרות שאנחנו חוקרים היתוך גרעיני במשך זמן רב, האמת היא שאנחנו עדיין רחוקים מלהבין את זה
לומר שהדחיסה שלנו לא מושלמת עשויה להישמע קצת פסימי מכיוון שבזכות המספר הרב של פרויקטים מחקריים שבוצעו, המדענים שלנו השיגו דחיסה של האופן שבו הפלזמה מתנהגת די גדולה, לפחות כשזה נמצא תנאים די יציבים. לרוע המזל, כאשר הוא עובר ממצב יציב למצב מופרע, התנהגותו ממש מתנגדת לכל הבנתנו, המחקרים ואפילו התיאוריות שלנו.
דוגמה מובהקת לבעיות העומדות בפני כל המדענים העובדים בתחום זה ניתן למצוא ברגע בו החלטנו להתחיל לקרר את קצוות הפלזמה שיש לנו על ידי הסתמכות על כור תרמו-גרעיני. בתגובה לתחילת הקירור הזו אנו מגלים שהפלזמה, על פי מחקרים שונים, מתחילה סובלים מעליית טמפרטורה מיידית די גדולה שאי אפשר לשלוט בו, זה כמו סוג של דופק שלא ניתן להסביר באמצעות מודלים עכשוויים של הובלת חום.
פבלו רודריגס, סטודנט ל- MIT שהיה יכול למצוא את הפיתרון לבעיה הקובעת הזו
באופן ספציפי, בעיה זו של עליות ספציפיות בחום בתוך הפלזמה מטרידה את הקהילה המדעית כבר יותר מ -20 שנה. באופן מוזר, זה היה צריך להיות צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), דרך א מאמר שבו המחבר הראשון הוא הספרדי פבלו רודריגס, בדיוק הגה דגם חדש להובלת חום לפלזמה שיכול להיות הפיתרון שרבים חיכו לו כל כך הרבה זמן.
על מנת למצוא, או ליתר דיוק להציע פיתרון אפשרי לבעיה מורכבת זו, פבלו רודריגס עבד עם הכור התרמו-גרעיני מסוג MIT מסוג Tokamak כדי לחקור את הסערה שמייצרת העלייה והנפילה שחווים הפלזמה כשאנחנו מנסים לקרר אותה, משימה שכפי שמחברי המחקר מודים הייתה רחוקה מלהיות קלה. במילים של אן וייט, מנהל קבוצת המחקר:
ידענו שסיבוב הפלזמה ישתנה במהלך הניסויים בדופק קר, דבר שמקשה מאוד על ניתוחו. היינו צריכים לבודד באופן חד משמעי אפקט אחד מהשני.
יש עוד הרבה שנים לפני שנוכל ליהנות מהיתוך גרעיני
כדי להגיע לפיתרון נאלץ הצוות לבודד את כל האינטראקציות האפשריות בין העברות תנועה, אנרגיה וחומר המתרחשות בתוך הפלזמה. מרגע שהושג צעד זה, חברי אותו הגיעו למסקנה כי הדופק הקר נקשר להובלת חום ללא תלות לחלוטין במצב סיבוב הפלזמה.
על פי העבודה שפרסם פבלו רודריגס, האחראי על דוגמנות כל התוצאות שהושגו בכל הניסויים הקודמים, מגיעה המסקנה שבתוך הפלזמה. ישנם מספר רב של תת מערכות הנמצאות בשיווי משקל חלש מאוד שיכול להשתנות במהירות במקרה של הפרעה כלשהי.